מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית אינו רק עניין ממשלתי. דווקא בעידן שבו המדיניות הרשמית מתמודדת עם רוחות נגד, לפעילות הפרטית והעסקית של ישראלים בחו"ל יש משקל אסטרטגי משמעותי. יזמים, אנשי עסקים ועורכי דין שפועלים בזירה הבינלאומית מייצרים גשרים שלא תמיד מתאפשרים ברמה הממשלתית.
פעילות פרטית כתשתית דיפלומטית
במציאות הגיאופוליטית של היום, מערכת היחסים בין מדינות עוברת לעיתים קרובות דרך אנשים ולא דרך משרדי חוץ. הסכמי סחר, השקעות הדדיות, חילופי ידע אקדמי, פעילות הומניטרית משותפת – כל אלו יוצרים שכבה שניה של דיפלומטיה שאינה תלויה במחזורי הבחירות ובמשברים פוליטיים.
שלוש זירות שבהן יזם פרטי יכול לפעול
- זירה כלכלית – יצירת שותפויות עסקיות עם שווקים שאינם מסורתיים לישראל: אפריקה, מרכז אסיה, ומדינות המפרץ.
- זירה אזרחית-בינלאומית – חיבור לארגונים גלובליים שעובדים בשיתוף פעולה עם מאות עמותות במאות מדינות.
- זירה תקשורתית – העברת מסר אותנטי על ישראל בפורומים בינלאומיים, מבוסס על קשר אישי ולא על תעמולה.
כשיזם פרטי בונה גשר אמיתי בין שתי מדינות – הוא לא מחליף את הדיפלומטיה הרשמית, אבל הוא יוצר תשתית שלעיתים שורדת זמן רב יותר.
המודל של פעילות אישית-בינלאומית
ניסיון של למעלה משני עשורים בפעילות בינלאומית – החל מנציגות רשמית של רפובליקת סומלילנד בישראל, דרך תפקיד בהנהלה הבינלאומית של Helping Hand Global Forum (יותר מ-250 ארגונים ב-180 מדינות), ועד עבודה מול ארגוני סחר ביבשת אפריקה ובאסיה – הוכיח שמדובר במנגנון שעובד.
מה שמיוחד במודל הזה הוא השילוב: מומחיות משפטית, פרקטיקה עסקית, ופעילות דיפלומטית – שלוש דיסציפלינות שמייצרות ביחד ערך שאף אחת מהן לבדה לא יכולה להציע ליזם או לחברה.